מי שלא אוהב יין טבעי אומר שהוא פגום. מי שאוהב אומר שזה אופי. האמת באמצע: יין טבעי באמת רגיש יותר לפגמים, אבל לא כל מה שנראה מוזר הוא פגם. במדריך הזה: הפגמים שכדאי להכיר, איך מזהים כל אחד מהם, מה מהם עדיין בסדר, ומה עושים עם בקבוק שנראה לכם לא תקין.
בקצרהיין טבעי רגיש יותר לפגמים מיין רגיל מכיוון שהוא מיוצר ללא סינון ועם מעט גופרית או בלעדיה כלל, אך לא כל מאפיין חריג מעיד על קלקול. הפגמים המרכזיים כוללים מאוס (mousiness), טעם לוואי המורגש רק לאחר הבליעה ומזכיר כלוב עכברים; חומציות נדיפה, ריח חומץ או מסיר לק; וברט (brett), ריחות פלסטר או אורווה. במינונים נמוכים, חומציות נדיפה וברט עשויים להיתפס כחלק מאופי היין, אך כשהם משתלטים על טעמי הפרי מדובר בפגם מובהק. לעומת זאת, עכירות, משקעים בתחתית, גבישי חומצה או עקצוץ קל של פחמן דו-חמצני אינם פגמים, וריחות חיזור קלים של גופרית חולפים לרוב לאחר אוורור בכוס או מעבר לקנקן.
למה יין טבעי רגיש יותר?
ביין רגיל, לגופרית שמוסיפים יש שני תפקידים עיקריים: היא מגינה מפני חמצן, והיא עוצרת חיידקים ושמרים שלא רוצים. יין טבעי מקבל מעט גופרית או בכלל לא, הוא לא מסונן, והוא תוסס בשמרי בר. כל אלה טובים לטעם, אבל משאירים פחות הגנה.
19 מתוך 61 היינות שאנחנו מוכרים היום מבוקבקים ללא תוספת גופרית.
מרטו, פירי נטורל, קוונטום, מרטין וייצ׳נר ופיטנאואר. מהנתונים של הייננים, נובמבר 2026
גם בלי תוספת, השמרים מייצרים מעט גופרית בעצמם, ולכן יין ללא תוספת גופרית אינו יין בלי גופרית לגמרי. למידע נוסף:
המדריך ליין ללא תוספת גופרית.
מה מרגישים, ומה זה אומר
ברוב המקרים מזהים פגם באף או בפה, בלי מעבדה. הרשימה הזו תעזור להבין מה יש בכוס, ומה עושים עם זה:
- מאוסmousiness
- טעם לוואי אחרי הבליעה, כמו כלוב של עכבר או פופקורן ישן. חיידקי חומצה לקטית או שמרי ברט. לא מריחים אותו בכוס; הוא עולה רק כשהיין מתערבב ברוק.פגםבכוס אין מה לעשות. בבקבוק צעיר שעבר משלוח, לפעמים הוא נעלם אחרי כמה חודשים.
- חומציות נדיפהvolatile acidity
- ריח של חומץ או של מסיר לק. חומצה אצטית ואתיל אצטט. כמות קטנה מהן מעניקה ליין רעננות וחיוניות.תלוי בכמותאם זה ברקע, זה אופי. אם זה כל מה שמריחים, זה פגם.
- ברטbrett
- פלסטר, תרופה, אורווה, עשן או גבינה חריפה. שמרי Brettanomyces, בעיקר ביינות אדומים.תלוי בכמותבכמות קטנה יש מי שאוהב. כשהפרי נעלם מאחוריו, זה פגם.
- חיזורreduction
- גפרור שהודלק, ביצה, גומי. תרכובות גופרית שנוצרות כשהיין כמעט לא פגש חמצן.בדרך כלל חולףלסובב בכוס, או להעביר לקנקן לרבע שעה.
- חמצוןoxidation
- תפוח חבול, אגוזים, ריח של שרי. יותר מדי חמצן, במרתף או בבקבוק.פגם, אם זה לא הסגנוןאין תיקון. יש יינות שמכוונים לזה, והתווית או היינן יגידו לכם.
- עכירות ומשקעunfiltered
- יין עמום, משקע או גבישים בתחתית. שמרים ושאריות ענבים שלא סוננו, או גבישי חומצת יין.לא פגםלהעמיד את הבקבוק ולמזוג בעדינות, או ליהנות מהמרקם.
- עקצוץCO₂
- עקצוץ קל ביין שאמור להיות שקט. פחמן דו-חמצני שנשאר מהתסיסה. לעיתים הייננים משאירים אותו כדי להגן על היין.לא פגם, בדרך כלללסובב בכוס או לקנקן. אם הבקבוק מבעבע בחוזקה ונשפך, זו תסיסה בבקבוק.
מאוס: הפגם שלא מריחים
מאוס הוא הפגם הכי מבלבל, כי בכוס לא מריחים כלום. הוא מופיע כעשר שניות אחרי הלגימה, כטעם לוואי שנדבק לגב הפה ומזכיר כלוב של עכבר, פופקורן ישן או קרקר אורז. הסיבה כימית: החומרים שגורמים לו לא מתנדפים בחומציות של היין, ומשתחררים רק כשהיין פוגש את הרוק, שהחומציות שלו נמוכה יותר.
הם נוצרים בגלל חיידקי חומצה לקטית או שמרי ברט, בעיקר ביין עם חומציות נמוכה ועם מעט גופרית חופשית. לפי סיכום המחקרים, כבר כ-10 מיליגרם גופרית חופשית לליטר נותנים הגנה טובה. ויש עוד שני דברים שכדאי לדעת: מאוס יכול להופיע אחרי ביקבוק או משלוח, כשהיין חווה עקה בעקבות הטלטול, ולעיתים קרובות הוא נעלם אחרי כמה חודשים או שנה בבקבוק. ולא כולם מרגישים אותו: הנתון המצוטט, שכ-30% מהאנשים לא מרגישים מאוס, הוא בעצם הערכה משנת 1913.
חומציות נדיפה: כמה חומץ זה יותר מדי?
חומציות נדיפה היא בעיקר חומצה אצטית, החומצה של החומץ, ולצידה אתיל אצטט, שמריח כמו מסיר לק. יש ממנה בכל יין. בכמות קטנה היא מעניקה ליין רעננות, ארומה שקופצת מהכוס. בכמות גדולה היא הופכת את היין לחומץ.
לחוק יש גבול: באיחוד האירופי עד כ-1.08 גרם לליטר בלבן וברוזה, ועד כ-1.2 גרם באדום. טועמים מתחילים להרגיש אותה בסביבות 0.7 גרם לליטר. כלומר, יש טווח שבו מרגישים אותה, והיין עדיין חוקי ועדיין יכול להיות טעים.
ברט: פגם או אופי?
ברט הוא קיצור של Brettanomyces, שמרים שמייצרים ריחות של פלסטר ותרופה, של עשן וציפורן, ושל אורווה. הוא מופיע בעיקר ביינות אדומים. זה הפגם שהכי מתווכחים עליו: יש מי שאוהב קצת "אורווה" ביין, ויש מי שלא סובל אותה בכלל.
במכון המחקר האוסטרלי ליין מצאו שטועמים מתחילים להרגיש אותו כבר מ-368 מיקרוגרם לליטר ביין אדום, ושהצרכנים אהבו את היין פחות כבר ב-600. כשהברט מסתיר את הפרי, זה כבר לא אופי.
מה לא פגם
עכירות, משקע ושמרים בתחתית הבקבוק הם תוצאה של הימנעות מסינון ולא סימן לקלקול (ראו:
למה יין לא מסונן עכור). גבישים שקופים בתחתית או על הפקק הם גבישי חומצת יין, והם לא מזיקים. ועקצוץ קל ביין שקט הוא לרוב פחמן דו-חמצני שנשאר מהתסיסה, ולפעמים הייננים משאירים אותו בכוונה, כי הוא מגן על היין. מסובבים בכוס, והוא נעלם.
קיבלתם בקבוק שנראה פגום?
תנו לו קודם הזדמנות: מסובבים בכוס, ואם יש ריח של גפרור, מעבירים לקנקן לרבע שעה. אם עדיין יש ריח חזק של חומץ, של תפוח חבול או של פלסטר, או טעם לוואי של עכבר אחרי הבליעה, כתבו לנו בוואטסאפ, ונחליף לכם את הבקבוק.
שישה יינות ללא תוספת גופרית
Pét-Nat Weissנאההפירי נטורל · ללא תוספת גופרית, ללא סינון. המשקע בבקבוק הוא חלק מהסגנון.Rose Dogmaבורגנלנדפיטנאואר · רוזה מאמפורות חרס, ללא זיכוך, ללא סינון וללא תוספת גופרית.Sic Semper Tyrannisווינווירטלקוונטום · כתום, שבוע על הקליפות, ללא תוספת גופרית.Fränky Boyווינווירטלקוונטום · אדום צונן, חמישה ימים על הקליפות, ללא תוספת גופרית.Welschriesling Hnanice IIמורביהמרטין וייצ׳נר · לבן קליל ומתוח, ללא תוספת גופרית.Mannaריינהסןמרטו · אדום קליל, שנתיים על השמרים, ללא תוספת גופרית. שאלות נפוצות
מה זה מאוס ביין?
מאוס (mousiness) הוא טעם לוואי שמופיע כמה שניות אחרי הבליעה, ומזכיר כלוב של עכבר, פופקורן ישן או קרקר אורז. הוא נוצר בגלל חיידקים או שמרים, בעיקר ביין עם מעט גופרית, ואי אפשר להריח אותו בכוס.
האם יין טבעי פגום יותר מיין רגיל?
הוא רגיש יותר, כי אין בו מספיק גופרית כדי להגן עליו מחיידקים ומחמצן. אבל יין טבעי טוב אינו פגום, והרבה ממה שנראה מוזר ביין טבעי, כמו עכירות או משקע, אינו פגם.
איך יודעים אם יין טבעי התקלקל?
מריחים וטועמים. ריח חזק של חומץ, תפוח חבול או פלסטר שמסתיר את הפרי, או טעם לוואי של עכבר אחרי הבליעה, הם סימנים לפגם. מראה עכור לבדו אינו סימן לקלקול.
מה עושים כשיש ליין ריח של גפרור?
זה כנראה חיזור, ובדרך כלל הוא חולף. מסובבים את היין בכוס, או מעבירים אותו לקנקן לרבע שעה, וטועמים שוב.
מה עושים אם קיבלתי בקבוק פגום?
כתבו לנו בוואטסאפ, ונחליף לכם את הבקבוק.
מקורות- S. J. Woolf (2024). The complete guide to mousiness. The Morning Claret.
- Which microorganisms contribute to mousy off-flavour in our wines? OENO One.
- AWRI. Brettanomyces: frequently asked questions. Australian Wine Research Institute.
- AWRI. Volatile acidity: fact sheet.
- Commission Delegated Regulation (EU) 2019/934, Annex I Part C: maximum volatile acidity.
- נתוני היינות של מונוין: היינות שבמכירה וללא תוספת גופרית, לפי הייננים. נובמבר 2026.